לא חנות – מועדון. לא רק ספרים – תרבות שלמה.
הוא לא רצה עוד חנות ספרים. הוא רצה בית.
ליצור מקום שלא רק קונים ומוכרים בו, אלא גם נפגשים, לומדים, מתעמקים ומשמרים את ההיסטוריה היהודית.
כשהגעתי, זה היה חלל משרדי אפור ומחולק.
כשהלכתי – זה היה מרחב חי, פתוח, עשיר ודינמי.
הספרים קיבלו את המקום שלהם – ספריות מדויקות לפי המידות והאוסף, מדור מיוחד לפריטים נדירים, אזור עבודה שקט ומואר, וארכיון שמאפשר לא רק לאחסן – אלא גם לתקן ולשמר.
התאורה הפכה לשותפה מלאה בעיצוב – אור ממוקד שמכבד כל כריכה ישנה, ואור אווירה שמזמין להתעכב, לעיין, להתרגש.
הצבעוניות? בדיוק על הקו הדק שבין קלאסיקה למודרנה – ניחוח של ספרייה ישנה, עם נגיעה של עכשווי, שמרגיש ביתי, נעים ומדויק.
בסוף – לא נולד פה עוד עסק. נולדה קהילה.
מקום שבו המפגש עם ספר הוא גם מפגש עם עצמך, עם שורש, עם זהות.
